אחד הכלים האהובים והחשובים של מנהלי אתרים וכל מי שיש לו אתר הוא הגוגל אנליטיקס. בסופו של יום כולנו רוצים תוצאות, ובעידן האינטרנט, תוצאות רואים באנליטיקס. אני מודה ומתוודה, אני מסוגל שעות על גבי שעות לנבור באנליטיקס של האתרים שלי, לבחון כל נתון ונתון, כל גרף וגרף, כאלו חשובים ובעיקר, כאלו פחות חשובים. הגוגל אנליטיקס הוא כלי מדהים שמכיל בתוכו כמות נתונים א ד י ר ה ! וכאן בדיוק גם החיסרון שלו. למשתמש הממוצע, בעל העסק הממוצע, יש פשוט יותר מידי נתונים, יותר מידע מידע, איך נדע מה חשוב ומה המשמעות של כל נתון? בשביל זה יש גולים. לא, אני לא חובב כדורגל, גולים = goals = מטרות ויעדים. הgoals מאפשרים לנו לראות באופן מהיר ויעיל בדיוק את הנתון שאנחנו צריכים וישפיע על קבלת ההחלטות שלנו כמנהלי אתרים / עסקים. ההגדרה שלהם בגוגל אנליטיקס היא לא משהו מסובך מידי ולכן החלטתי לכתוב את המדריך הקצר הזה.

החלק הראשון והחשוב ביותר בהגדרות המטרות והיעדים בגוגל אנליטיקס הוא גם הקשה ביותר. להגדיר לעצמנו מה הנתון החשוב לנו ביותר!
לדוגמא, נניח שאני בעל מקצוע, תפקידו של האתר שלי הוא לספק לי "לידים", זאת אומרת שגולשים ימלאו את פרטי ה"צור קשר". הנתון החשוב ביותר בשבילי במקרה כזה: כמה גולשים נכנסו לאתר וכמה מתוכם מילאו את טופס "צור קשר" – מה היה אחוז ההמרה.
דוגמא נוספת, אני הבעלים של פורטל תוכן גדול שההכנסות שלו מגיעות מפרסום. במקרה הזה הנתון שהכי יעניין אותי הוא כמה זמן שהה הגולש באתר או כמה דפים הוא ראה.
במידה ויש לי חנות אינטרנט, אני ארצה לדעת איזה אחוז מהגולשים חיפשו מוצר כזה או אחר? האם הם הוסיפו מוצר מסוים לעגלת הקניות? כמה מתוכם באמת קנו?
זו הנקודה הקריטית ביותר בכל התהליך, המחשבה וההחלטה בעקבותיה מה הנתון החשוב לנו ביותר. כל השאר זה רק טכניקה.

ונעבור לטכניקה

נכנס לגוגל אנליטקס של האתר ולאחר מכן להגדרות.

ניגש לטאב goals

לאחר שנבחר להוסיף מדד (לחיצה על +goal), נצטרך לבחור איזה סוג של מדד אנו מעוניינים להגדיר.
גוגל אנליטיקס מאפשר לנו לבחור מבין 4 סוגי המדדים הבאים:
1. URL Destination – הגדרת המדדים לפי דף מסוים. אם הגולש הגיע לדף צור קשר – הצלחנו. אם הגולש הגיע לדף "תודה ששלחת לנו הודעה" – עוד יותר הצלחנו.
2. time on site – במידה והגולש שהה מעל או מתחת זמן מסוים באתר.
3. page/visit – במידה והגולש צפה במעל x דפים באתר.
4. Event – הגדרת אירוע מסוים המורכז ממספר פרמטרים, לדוגמא אם גולש נכנס לקטגוריה מסוימת ותגית אחרת וכו' וכו'

המדד הפופלורי ביותר וכנראה הרלוונטי ביותר למרבית המקרים הוא מדד ה URL Destination ולכן אפרט כיצד נגדיר אותו.

בדוגמא למעלה אנו רוצים למדוד מה אחוז ההמרה ל"יצירת קשר". לכן בכתובת הURL רשמנו את הכתובת של הדף ה"תודה על פנייתך".
לאחר מכן סימנו את הUse Funnel על מנת שנוכל למדוד את כל התהליך, כמה מתוך הגולשים שהגיעו דף הבית עברו לעמוד "צור קשר"? כמה מתוכם גם יצרו קשר? לכן בכל step נזין את הURL הרלוונטי ולשמור.

מכן והלאה נוכל לעקוב אחר אחוז ההמרה של המטרות והיעדים שלנו בתחת הטאב Conversion בגוגל אנליטיקס שלנו.

מאז ומעולם המטרה של גוגל הייתה להציג לגולש את המידע הרלוונטי ביותר (וגם להרוויח הרבה כסף כמובן…). גוגל סורק מיליארדי דפי תוכן, מאנדקס אותם, מדרג אותם ומשתדל להציג לנו את המידע הרלוונטי ביותר לשאילתת החיפוש. עכשיו בגוגל לוקחים את הרלוונטיות עוד צעד קדימה, לא רק המידע הרלוונטי ביותר לשאילתת החיפוש, אלא גם המידע הרלוונטי ביותר למשתמש, המחפש הספציפי.

המונח חיפוש חברתי, או Social Search, נמצא איתנו לא מהיום ולא מאתמול, הייתה זו פייסבוק גרמה לנו לשנות במקצת את הרגלי החיפוש שלנו. דוגמה: פעם אם רצית למצוא אינסטלטור מוצלח, היית נכנס לגוגל ומחפש. היום לא מעט אנשים אשר מחפשים אינסטלטור ירשמו בפייסבוק "מי מכיר אינסטלטור טוב בבית שמש?" (זה בהנחה שעדיין לא חסמו את האינטרנט בבית שמש…). עכשיו גוגל עושים מה שרק הם יכולים לעשות ובנוסף לתוצאות הרגילות יוצגו גם תוצאות הרלוונטיות לנו, מהחברים שלנו, בגוגל פלוס כמובן.

גוגל הודיעו היום בבלוג הרשמי שלהם על 3 פיצ'רים חדשים שלמעשה משלימים את התמונה לחיפוש החברתי בגוגל:

1. תוצאות אישיות – הצגת מידע אישי הרלוונטי לשאילתת החיפוש, פוסטים ותמונות שלנו או של חברים שלנו מגוגל פלוס. כמובן שהתוצאות שיקבל x יהיו שונות מהתוצאות שיקבל y בהתאם לחברים ולפעילות שלהם בגוגל פלוס.
2. פרופילים בחיפוש – גם בתוצאות החיפוש וגם בהצעות החיפוש יופיעו פרופילים של "חברים" הרלוונטיים לחיפוש.
3. אנשים ודפים – בתוצאות החיפוש נמצא גם את דפי הפרופיל של אנשים או דפים רישמיים של גופים בגוגל פלוס כחלק מתוצאות החיפוש הרלוונטיות.

לדעתי בשלב זה ישנם שני חסרונות עיקריים. הראשון, כל זה רלוונטי רק כאשר אנו מחוברים עם היוזר שלנו. השני, המשמעותי יותר, האם היקף הפעילות שלנו ושל החברים שלנו בגוגל פלוס יספק לנו מספיק מידע רלוונטי?? או במילים אחרות, מי בדיוק נמצא שם כרגע? גוגל פלוס אומנם גדלה בקצב די גדול אבל היא עדיין רחוקה מאוד מהיקף השימוש בפייסבוק.

אז מה המשמעות של כל זה? נראה שככול שהזמן יעבור והשינויים האלו וגוגל פלוס יתרחבו יותר ויותר האתגר של מקדמי האתרים יילך ויגדל. קידום אורגני (SEO) ללא שיווק חברתי לא יהיה רלוונטי, נראה ששתי הפעילויות שהיום נתפסות כשונות לחלוטין ישפיעו בסופו של דבר על אותה הנקודה – תוצאות החיפוש של הגולש בגוגל! החיפוש החברתי כבר כאן.

גוגל מבצעים מידי שבוע ולעיתים אף מידי יום עדכונים כאלו ואחרים במנוע החיפוש וחשוב מכך, באלגוריתים החיפוש, לפעמים מדובר בשינויים בעלי משמעויות גדולות מאוד על המיקום של אתרכם בגוגל. לאחרונה (לפני חודש אם לדייק…) החלו בגוגל לפרסם עדכון חודשי בנוגע לשינויים האחרונים, העדכון האחרון פורסם לפני כמה ימים בלבד בבלוג inside search.

אלו העדכונים מהשבועות האחרונים:

• שיפור "תוצאות דומות" – לפעמים גוגל מביאים תוצאות לשאילתות דומות לחיפוש המבוצע בפועל. השינוי הנוכחי משפר את הסינון כך שבמקרה שמבוצע חיפוש של מילה נדירה לא יוצגו דפים של שאילתה חלופית.
• אינדקס מקיף יותר – השינוי גורם לכך שבאינדקס של גוגל יופיעו יותר דפי "זנב-ארוך", מה שמחזק עוד יותר את המונחים הממוקדים (שווה פוסט בפני עצמו, אולי בקרוב…).
• יכולת משופרת לזהות "parked domain" – שיפור ביכולת של גוגל לזהות דומיין "חונה" ולדעת לא להציג אותו בתוצאות החיפוש, שינוי די מוזר בהתחשב בעובדה שלגוגל יש מוצר adsense שמיועד לדומיינים "חונים" …
• שיפור נוסף ב"הצעות חיפוש" – השינוי אמור לגרום להצעות החיפוש המופיעות תו"כ הקלדת החיפוש להיות יותר "גמישות אך עדיין נאמנות למקור".
• שיפור של מנוע החיפוש לבלוגים.
• תוכן מקורי ותוכן כפול – תוכן כפול הוא אחד הפחדים הגדולים ביותר שקיימים בגוגל, להיתפס על תוכן כפול יכול לגרום לענישה לא מבוטלת… הבעיה המרכזית עד היום הייתה שבמקרה של תוכן כפול לרוב היו נפסלים שני (או יותר) מדפי האינטרנט, לא משנה שייתכן שאחד מהדפים הוא המקורי. השינוי הנוכחי אמור לעזור לגוגל לזהות איזה מבין התכנים הכפולים הוא המקורי, שינוי חשוב.
• רענון תוצאות חיפוש תמונות – השינוי גורם לתוצאות החיפוש של תמונות להיות יותר "רעננות" ומעודכנות, או במילים אחרות, כנראה סריקה יותר תכופה של תמונות ושינוי המיקומים בהתאם.
• שינויי קוד בתוצאות הראשונות – גוגל עשו מספר שינויי קוד שישפיעו על התוצאות הראשונות (1 עד 5), דוגמא שהם מביאים בבלוג, שלא יופיעו בטופ כמה תוצאות מאותו אתר. ככל הנראה שינוי הקוד הזה כולל עוד כמה וכמה דברים נוספים שנצטרך לגלות לבד…

לסיכום, לא מדובר בשינויים דרסטיים כמו עדכון פנדה או משהו דומה לזה. השינויים המעניינים ביותר הם השינויים הנוגעים לדומיניים "חונים", לתוכן מקורי והשינוי הקוד של תוצאות הטופ.

תהנו.

בשעה טובה ובמזל טוב העלו אתמול באתר "הארץ" עיצוב חדש, אחרי שנים שהחזיקו ב"גאווה" בתואר – אתר החדשות המכוער ביותר בישראל ובעולם כולו. המבט הראשון גרם לי להתפעל, עיצוב נקי, לבן, ברור, כמו שפורטל תוכן צריך להראות, בטוח שיפור משמעותי מהגרסה הקודמת שגרם לסטטוס הזה שלי. במבט שני ושלישי התחילו לצוץ גם הבעיות.

אז מה אהבתי בעיצוב החדש?

דבר ראשון, האתר לבן, הרבה לבן, מה שגורם לתוכן עצמו להתבלט ולהיות העיקר. אם יצא לכם לראות לאחרונה את העיצובים / השפה העיצובית החדשה של גוגל בשירותים השונים מגוגל+, דרך gmail ועד מוצרי הdocs וכו', יכולתם לראות הרבה לבן והרבה חללים לבנים. כנראה שאם זה טוב לגוגל, זה טוב גם ל"הארץ".

המבנה החדש מאפשר גישה מהירה לאזורי התוכן השונים, אם זה סרגל הכלים העליון הברור, דרך הצפת תוכן של הכותרות ו"בראש החדשות" ועד ה"קוביות" של כל "מחלקה". אהבתי במיוחד את הדגשת "מאמרים ודעות", גם בסרגל העליון וגם מתחת לאזור הכותרות בצורה בולטת לאורך כל העמוד. ברור שעורכי האתר/עיתון רוצים להדגיש את ה"מאמרים ודעות" ולא את הספורט לדוגמא….

אז איפה הבעיות?

האמת, אחרי שגוללים מתחת לאזור "מאמרים ודעות" מתחילה הבעיה. ראשית, דף הבית ארוך כאורך הגלות ועוד קצת, תמיד יש דילמה כמה תוכן להציף בדף הבית, כאן הבחירה הייתה פשוטה – הכול. שנית, ברגע שגוללים מתחילים לראות חוסר עיקביות בעיצוב ה"קוביות", כל אזור תוכן בעיצוב שונה, לדעתי זו המגרע העיקרית של העיצוב החדש, זה מפריע בעין, מבלבל את הגולש ובהחלט יכול לגרום לאחוז נטישה לא קטן…

לסיכום, רואים שהשדרוג הנוכחי הגיע אחרי הרבה חשיבה ולא "על הדרך" ובסה"כ משיג את המטרה, אם נשווה לעיצוב האתרים המתחרים (ynet, nrg) אז העיצוב החדש ממקם את הארץ בכמה רמות מעליהם (מבחינת העיצוב כן, התוכן זה כבר עניין של טעם או דעה…). לסיום נותרה לי שאלה/תקווה אחת, האם כל התוכן המופיע בעיתון מופיע באתר? בגרסה הקודמת היו כתבות ומאמרים רבים שלא עלו לאתר או עלו באיחור רב, בתקווה שעכשיו יעשו בארץ עוד צעד קדימה גם בנושא הזה.

עוד באותו נושא, אורי ברייטמן בבלוג חופש החיפוש על החיפוש באתר החדש.

לפני כמה חודשים כתבתי פוסט על דו"ח שפורסם ע"י פרידם האוס על מצב ה"חירות ברשת" בעולם והנה אנחנו מקבלים דוגמא חיה לניסיונות ההתערבות והפיקוח של ממשלות על הנעשה באינטרנט, והפעם.. במדינה הסובייטית לשעבר ממרכז אסיה – קזחסטן.

גוגל מפרסמים היום בבלוג הרשמי שלהם על הנחייה שהם קיבלו לאחרונה משר התקשורת והמידע הקזחי. על פי גוגל, השר הוציא הוראה שכול דומיין קזחי (כמו google.kz) מחויב להיות מאוחסן בקזחסטן בלבד, דומיין כזה שיאוחסן מחוץ למדינה ייחסם. הסיבות למהלך מבחינת הממשל הקזחי ברורות, כאשר האתרים מאוחסנים בשטחם הם יוכלו לגשת למידע, לפקח, לנתב ולסגור חשבון באופן פשוט ביותר.

לגוגל יש חוות שרתים ענקיות (גם בים הצפוני…) שנועדו לבצע את החיפושים של כולנו בצורה המהירה ביותר, המשמעות של אחסון google.kz בקזחסטן היא פגיעה משמעותית בחווית הגלישה, אך חמור מכך – היא תאפשר לממשל לגשת מתי שירצו ולהוציא מידע משרתי גוגל המקומיים. כמו שאנחנו יודעים, בשרתים של גוגל לא חסר מידע… הם יודעים הכול ועל כולנו…

גוגל החליטה לבטל את google.kz ולהפנות את הגולשים לgoogle.com. המשמעות היא שלגושלים הקזחים לא יוצגו תוצאות "מקומיות" ומותאמות כפי שקורה ברוב העולם, אך לפחות שר התקשורת והמידע שלהם לא יוכל לגשת לשרת של גוגל.

הסיפור שלנו מתחיל לפני כ20 שנה. עורך דין החליט לתבוע את דייני בית הדין הרבני בירושלים בבית המשפט בעקבות פסק כל שהו שלא היה לרוחו. כמובן שבית המשפט פסק לטובת עורך הדין, דבר שגרם ל”ביזוי” כבוד דייני בית הדין הרבני. דייני בית הדין החליטו שעליהם לנקום ו”גזרו” על אותו עורך דין שיחזור בגלגול ככלב, לא פחות.

יום ד’, שבוע שעבר, שכונת מאה שערים. כלב גדול התלווה לכל אדם שהגיע לבית הדין הרבני, אנשים ניסו להבריח את הכלב, אך ללא הצלחה, הכלב לא זז. הם הוציאו אותו החוצה, והוא נדחק דרך החריץ של הדלת. כשנכנס, התיישב בפינת בית הדין וסירב לעזוב את המקום, חוצפה כלבית שכזו.

התיישבו דייני בית הדין וחשבו, וחשבו וחשבו וחשבו. בבירור קצר שעשו גילו כי אותו עורך דין נפטר לפני מספר שנים. המסקנה הייתה להם ברורה – זהו גלגולו של אותו עורך דין נבל. חשבו, מה יהיה דינו של הכלב? לאחר דיון קצר (ולא סוער) החליטו כי דינו של הכלב – סקילה.

ילדי מאה שערים קיבלו זימון דחוף לרחבת בית הדין, יידו הילדים אבנים על הכלב שעמד בפינת הרחוב, כמובן בפיקוח צמוד של דייני בית הדין. לאחר זמן מסוים עזב הכלב את המקום חבול ופצוע.

הידיעה הזו פורסמה באתר חדרי חדרים. האתר הזה הוא אחד הדרכים היחידות של חילונים להציץ למתרחש בעולם החרדי, שיטוט בו מגלה עולם שלם שקיים כאן ליד, אבל רחוק רחוק. מישהו אמר איראן זה כאן??

Camino Del Rey, דרום ספרד. את חופשת הפסח בילינו כול המשפחה (סבים, סבתות ועד הנכדים) בטיול משפחתי בדרום ספרד, באחד הימים יצאנו משלחת מובחרת ל”דרך המלך”, כך מצאתי את עצמי הולך על חבל דק, דק מאוד.

בשנת 1901 התברר כי העובדים בתחנות הכוח El Chorro – Conde del Guadalhorce זקוקים לשביל על מנת לחצות בין המפלים. הבנייה של השביל לקחה ארבע שנים והסתיימה ב 1905. בשנת 1921 המלך אלפונסו השלושה עשר, חצה את השביל על מנת להגיע לחנוכת הסכר Conde del Guadalhorce וכך קיבל השביל התלוי על בלימה את שמו הנוכחי – דרך המלך – Camino Del Rey.
מדובר בשביל ברוחב מטר (בנקודות הרחבות שלו…) אשר נבנה על המצוק בגובה 350 מטר מעל הנהר למטה. מאז תחילת המאה ה20 ועד ימנו הידרדר מאוד מצב השביל וכיום יש קטעים רבים בהם חלק או כל הבטון העליון קרס. התוצאה היא פערים גדולים באוויר הפתוח ואף חלקים שלמים אשר בהם נפל השביל לחלוטין. לאורך כול אורכו קיים חבל ביטחון אליו ניתן להתחבר. כמה אנשים קיפחו את חייהם על המעבר בשנים האחרונות, לאחר שתי תאונות קטלניות בשנת 1999 ו 2000, השלטון המקומי סגר שני פתחים וכיום ניתן לגשת אך ורק בליווי מדריך. דרך אגב, בזמן בניית הדרך לא נהרג איש, סוג של נס.

פגשנו את מרטין (המדריך) ליד תחנת הרכבת של העיירה El Chorro הסמוכה למעבר. מרטין הוא בריטי חביב (ודי סטלן…) אשר מבלה את 7 השנים האחרונות בחייו בעיקר בטיפוס הרים באזור. הלכנו במקביל לפסי הרכבת עד שפגשנו במצוק הגדול – גוש סלע ענק שהתרומם ובמרכזו הנקיק המפורסם. עשרות המטרים הראשונים של הדרך נפלו, לכן את בחלק הראשון הולכים ב”אוויר”, טוב נו, לא באוויר, על זיזים התקועים בסלע. לאחר טיפוס קל מתחברים לשביל.

הרוח. רק בגלל הרוח צריך להיות מאובטחים, העוצמה שלה בתוך הנקיק אדירה, לפעמים זה מרגיש שעוד שניה היא לוקחת אותך איתה. בדיעבד, זה רק מוסיף לעוצמת החוויה, לעוצמה האדירה של הטבע במקום כזה. יש משהו בחוויה שכזו שלא ניתן לתאר במילים, את האדרנלין שזורם בגוף, את הרגשת הסיפוק לאחר מעבר מסוכן/מסובך, את התחושה של עד כמה אנחנו קטנים מול העוצמה האדירה של המצוקים האלו.

בשנים האחרונות אני נוהג להגיע ביום הזיכרון לטקס האזכרה בבית העלמין הצבאי בלוד לקברו של סמ"ר אלאשבילי אבישי. אבישי בן העיר לוד, נהרג בפעילות מבצעית ביוני 1986 ושירת בגדוד המילואים בו אני משרת.

השנה נציג ממשלת ישראל בטקס היה שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס. האמת, מבין אנשי ש"ס, אטיאס עשה עלי את הרושם הרציני ביותר, של אדם חכם ופרגמטי. אך בכל זאת, נציגה של מפלגה שמקדשת את "ערך" אי השירות בצה"ל. אטיאס נאם על הקורבן שהקריבו המשפחות והבנים למען ביטחון מדינה, על צה"ל, שהוא הבסיס לקיומה של ישראל ולביטחונה ועוד קלישאות כאלו ואחרות. באותם רגעים חשבתי לעצמי, מה עובר לו באמת בראש בזמן הקראת הנאום, האם הוא מרגיש בנוח להקריא את המילים האלו כשהוא יודע שהוא מייצג את ההפך הגמור למילים שיוצאות מפיו? האם המצפון שלו מעיק עליו ברגעים כאלו?

יוסי, המג"ד לשעבר וחובש כיפה, אמר שהוא כבר מזמן לא חושב על זה, מבחינתו התשובה ברורה – אין לו מצפון.

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=AtiyUZolIQY]

פרידום האוס. מכון המחקר שהוקם לפני 70 שנה ע"י הנשיא האמריקאי רוזוולט פרסם מחקר/דו"ח חדש על מצב חופש האינטרנט בעולם. הדו"ח מספק מדד של חופש האינטרנט ב37 מדינות ברחבי העולם, המדינות נבחרו על מנת להוות מדגם מייצג מכול יבשת / אזור. מהמחקר הזה אפשר ללמוד דברים החל מצב החופש ברשת במדינות כמו אירן או רוסיה ועד הקשר בין רמת החדירה של האינטרנט לרמת החופש (ועל כך עוד ארחיב בהמשך).

איך מודדים את רמת ה"חופש" ברשת? המחקר התייחס ל3 פרמטרים: הראשון, רמת הנגישות לרשת, אילו חסמים קיימים בפני אזרחים וארגונים לגלישה חופשית (חסימת אתרים ספציפיים, הגבלה טכנולוגיית מכוונת, מחיר גבוה במיוחד וכו'). השני, הגבלות על הפצת תכנים מסויימים. השלישי, פגיעת בזכויות גולשים ע"י מעקבים, מעצרים, עינויים ועוד מטעמים.

במקום הראשון. את המדינות המאפשרות את מרבית החופש/חירות ברשת מובילה אסטוניה ואחריה על פי הסדר מופיעות ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, בריטניה, איטליה, דרום אפריקה וברזיל (ישראל לא השתתפה במחקר, היה מעניין לראות היכן ישראל הייתה ממוקמת…). לאחר מכן מגיעות קבוצת מדינות המאפשרות חופש "חלקי", מדינות כגון:  מקסיקו, דרום קוראיה, גיאורגיה, ניגריה, הודו, ירדן, טורקיה, אינדונזיה, ונצואלה, רוסיה, מצרים, פקיסטן ועוד.

במקום האחרון. קבוצת המדינות השלישית היא קבוצת המדינות שלא מאפשרות כלל חופש ברשת, זאת אומרת שהסיכוי של בלוגר להגיע לתא המעצר דומה מאוד לסיכוי של משה קצב, לא ממש אופטימי. את הקבוצה הזו מובילה בתור המדינה עם חירות האינטרנט הגרועה ביותר בעולם ידידנו הטובה – אירן. אליה מצטרפות מדינות כמו: תאילנד, בחארין, בלארוס, אתיופיה, ערב הסעודית, ויאטנם, טוניסיה, סין וקובה. קשה שלא לשים לב שהרשימה מורכבת בעיקר מבני דודים וקומוניסטים.

אחוז חדירה גבוה מבטיח חופש? אחד הגרפים המעניינים ביותר בדו"ח הוא גרף המשווה בין אחוז החדירה של השימוש באינטרנט לציון ה"חירות" של אותה מדינה.
ניתן לראות כי שילוב של חדירה גבוהה של שימוש וגישה לאינטרנט + דמוקרטיה, מבטיח לרוב חירות וחופש ברשת.  מצד שני ניתן לראות כי אחוז חדירה נמוך בשילוב עם שלטון דקטטורי הוא המתכון הבטוח לחוסר חופש ברשת. המגמה הברורה ביותר, ככל שהשלטון יותר דמוקרטי, כך אחוז החדירה עולה והחירות הרשת בהתאם (וכן, ברור שגם לזה יש יוצאים מן הכלל…).

]]> http://www.udilumnitz.com/%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%a9%d7%aa/feed/ 0 http://www.udilumnitz.com/%d7%a9%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%95/ http://www.udilumnitz.com/%d7%a9%d7%99%d7%a8-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%91%d7%a7%d7%95/#comments Fri, 08 Apr 2011 06:31:05 +0000 ‫Udi‬ http://udilumnitz.com/?p=42

השנים הן שנות ה60, המקום הוא חורשת הארבעים, או שכמו שאנחנו מכירים אותו היום – חורשת טל.

קבוצה של חיילים יושבת חשופה להתקפות של בנות 16 מהקיבוצים הסמוכים.

מילים ולחן – מאיר אריאל.

 
[youtube http://www.youtube.com/watch?v=9eFBw7Eo8Ug&w=480&h=390]